חוק הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים מגדיר "תאונת דרכים" באופן הבא:
"מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה; יראו כתאונת דרכים גם מאורע שאירע עקב התפוצצות או התלקחות של הרכב, שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו, אף אם אירעו על–ידי גורם שמחוץ לרכב, וכן מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו או מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי; ואולם לא יראו כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי".
מהו "נזק גוף"?
"מוות, מחלה, פגיעה או ליקוי גופני, נפשי או שכלי, לרבות פגיעה בהתקן הדרוש לתפקוד אחד מאברי הגוף שהיה מחובר לגוף הנפגע בעת אירוע תאונת הדרכים.
מהו "רכב" או "רכב מנועי”?
"רכב הנע בכוח מיכני על פני הקרקע ועיקר יעודו לשמש לתחבורה יבשתית, לרבות רכבת, טרקטור, מכונה ניידת הכשירה לנוע בכוח מיכני בכביש ורכב נגרר או נתמך על ידי רכב מנועי, ולמעט כסא גלגלים, עגלת נכים ומדרגות נכות".
מהו שימוש ברכב מנועי?
כך מוגדר בחוק השימוש ברכב מנועי:
"נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו, החנייתו, דחיפתו או גרירתו, טיפול–דרך או תיקון–דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו, לרבות הידרדרות או התהפכות של הרכב או התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה וכן הינתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה, שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו ולמעט טעינתו של מטען או פריקתו, כשהרכב עומד".
את מי תובעים בגין נזק גוף בתאונת דרכים? –
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע, כי משתמש ברכב מנועי חייב לפצות את הנפגע על נזק גוף שנגרם לו בתאונת דרכים שבה מעורב הרכב.
בהקשר זה יצויין, כי רכבים ישראליים מחוייבים בביטוח חובה, כאשר על נפגע בתאונת דרכים להגיש תביעתו לבית המשפט נגד נהג הרכב המעורב בתאונה ונגד חברת הביטוח שביטחה אותו בביטוח חובה.
כאן המקום להדגיש, כי שעה שהשימוש ברכב היה על פי היתר מאת בעל הרכב או המחזיק בו, תחול האחריות לנזק הגוף גם על מי שהתיר את השימוש.
למידע נוסף: עורך דין תאונות דרכים
האם יש צורך להוכיח אשמה?
בכל הנוגע ל"תאונת דרכים" אשר הוגדרה ככזו בחוק הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים, החוק קובע כי האחריות היא מוחלטת ומלאה, וכלל לא משנה אם היה או לא היה אשם מצד הנוהג ואם היה או לא היה אשם או אשם תורם של אחרים.
כך, במקרים של תאונות דרכים לא נשאלת השאלה האם הנהג שהיה מעורב בתאונה או אף הנפגע עצמו לא נהגו כחוק וגרמו באשמתם לתאונה, והדיון מתמקד בשאלת הנזק שנגרם לנפגע בתאונה ולגובה הפיצוי המגיע לו מהאחראים לפגיעתו.
על מי מוטלת האחריות לפיצוי כאשר מספר כלי רכב היו מעורבים בתאונה?
כאשר ארעה תאונה בה היו מעורבים מספר כלי רכב, החוק קובע כי תחול על כל נוהג האחריות לנזקי הגוף של מי שנסע בכלי הרכב שלו.
כאשר נפגע אדם מחוץ לכלי הרכב, בתאונת דרכים שבה היו מעורבים מספר כלי רכב, יהיו הנוהגים חייבים כלפיו יחד ולחוד; בינם לבין עצמם ישאו בנטל החיוב בחלקים שווים. לענין חלוקת החבות בין הנוהגים, רואים כלי רכב כמעורב בתאונת דרכים אם בעת התאונה היה מגע בינו לבין כלי רכב אחר או בינו לבין הנפגע.
מהו עקרון ייחוד העילה?
לפי החוק, מי שתאונת דרכים מקנה לו עילת תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים, לא תהיה לו עילת תביעה על פי פקודת הנזיקין בשל נזק גוף, זולת אם נפגע בתאונה שנגרמה על–ידי אדם אחר במתכוון.
במילים אחרות, מי שנפגע בתאונת דרכים הנופלת להגדרות חוק הפיצויים לפגעי תאונת דרכים, יכול לתבוע לפי הוראות חוק זה בלבד.
האם בני משפחתו של נפגע בתאונת דרכים רשאים להגיש תביעה?
החוק קובע, כי תלויים בנפגע יהיו זכאים לתבוע פיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים, גם אם הנפגע עצמו לא היה זכאי לכך לפי החוק, ואם היו תלויים במי שנפגע כשנהג ללא ביטוח לפי פקודת הביטוח או כשהביטוח אינו מכסה את החבות הנדונה, יהיו זכאים לתבוע מקרן הפיצויים "קרנית".
מי לא זכאי לפיצוי מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים:
1. מי שגרם לתאונה במתכוון;
2. מי שנהג ברכב מתוך הפרת החוק לתיקון דיני העונשין (שימוש ברכב ללא רשות), תשכ"ד – 1964, וכן מי שהיה מצוי ברכב ביודעו שנוהגים בו כאמור;
3. מי שנהג ברכב כשאין לו רשיון לנהוג בו, למעט רשיון שפקע מחמת אי–תשלום אגרה;
4. מי שהרכב שימש לו, או סייע בידו, לביצוע פשע;
5. מי שנהג ברכב ללא ביטוח לפי פקודת הביטוח, או כשהביטוח שהיה לו לא כיסה את שימושו ברכב;
6. בעל הרכב או המחזיק בו, שהתיר לאחר לנהוג ברכב כשאין לו ביטוח לפי פקודת הביטוח או כשהביטוח שיש לו אינו מכסה את החבות הנדונה ושנפגע בתאונת דרכים שאירעה באותה נהיגה, בין בהיותו ברכב ובין מחוצה לו.
חשוב לדעת, כי חריגים אלו אינם מוחלטים ובכל מקרה על אדם שנפגע בתאונת דרכים, גם אם הוא נופל בגדר אחד מהסעיפים הללו, לפנות לייעוץ משפטי אצל עורך דין העוסק בתחום תאונת הדרכים.
חשוב לזכור, כי חוק הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים הינו חוק מורכב, הכולל הוראות וחריגים רבים ואשר אין ספור פסקי דין של בתי משפט שונים פירשו את הוראותיו, ועל כן לנפגע בתאונת דרכים מומלץ להיוועץ בעורך דין העוסק בתחום הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים על מנת לבחון את סיכויי תביעתו.
מה לעשות אם לא ניתן לתבוע את חברת הביטוח?
במקרים מסויימים בהם ישנה בעייתיות להשיג פיצוי בגין פגיעה בתאונת דרכים, ניתן להגיש תביעה נגד קרן הפיצויים "קרנית".
תפקידה של הקרן היא לפצות נפגע הזכאי לפיצויים ושאין בידו לתבוע פיצויים מאת חברת ביטוח מחמת אחת מאלה:
1. הנוהג האחראי לפיצויים אינו ידוע (למשל במקרים של תאונת “פגע וברח”);
2. אין לנוהג ביטוח לפי פקודת הביטוח או שהביטוח שיש לו אינו מכסה את החבות הנדונה. הוראה זו לא תחול לגבי נפגע שאינו ישראלי אשר נהג ברכב המכוסה בכרטיס ביטוח רכב בין–לאומי לפי הוראות פקודת הביטוח.
3. חברת הביטוח מצויים בקשיים ולא מסוגלת לקיים את התחייבויותיה (כמוגדר בחוק).
להערכת סיכויי תביעתך ותיאום פגישת ייעוץ עם עו"ד לתאונות דרכים בבאר-שבע, חייג: 0547678212.