חוק חוזה הביטוח קובע, כי התיישנות תביעה לתגמולי הביטוח היא 3 שנים לאחר שקרה "מקרה הביטוח”.
לפיכך, אדם המבוטח בפוליסת ביטוח הכוללת כיסוי ביטוחי למקרה של נכות מתאונה, יכול להגיש תביעתו לא יאוחר משלוש שנים לאחר שארע "מקרה הביטוח".
למה הכוונה?
לאחר שנים רבות, בהם בתי המשפט בארץ התחבטו בשאלה האם מירוץ ההתיישנות מתחיל מיד כאשר ארעה למבוטח תאונה אשר גרמה בשלב מאוחר יותר לנכות, או רק כאשר אותה הנכות התגבשה, נתן בית המשפט העליון את פסק דינו– אשר זכה לכינוי "הלכת אמיתי"- לפיו תקופת ההתיישנות מתחילה מיד במועד בו ארעה למבוטח תאונה.
לפי הלכה מחייבת זו, מבוטח יכול להגיש את תביעתו לתגמולי ביטוח, מכוח פוליסה הכוללת ביטוח לנכות מתאונה, עד 3 שנים מיום התאונה.
בית המשפט העליון הדגיש בהחלטתו, כי מועד "התגבשות" הנכות אינו רלוונטי שכן הוא עשוי להשתנות ממבוטח למבוטח בהתאם לאופי פגיעתו ויתרה על כן, מדובר במועד אקראי הפוגע בעקרון הוודאות.
כך, הואיל ומועד קרות התאונה הינו מועד וודאי, מוחלט וכזה שאינו ניתן לפרשנות, הרי שלטובת ציבור המבוטחים יש למנות את תקופת ההתיישנות החל ממועד זה.
בטרם ניתנה הלכת אמיתי, הושמעו גישות שונות בבתי המשפט באשר לתקופת ההתיישנות בתביעות נכות מתאונה, ביניהן הגישה כי יש למנות את תקופת ההתיישנות מהמועד בו התגבשה הנכות.
הטענה אשר הושמעה ע"י המצדדים בגישה זו, הייתה כי נכות צמיתה של מבוטח יכולה להתגבש שנים רבות אחרי תאונה שארעה לו ולכן אין כל הגיון להגיש תביעה תוך שלוש שנים, כאשר הנכות טרם התגבשה.
בית המשפט העליון, בהלכת אמיתי, התייחס לגישה זו בקובעו כי לטובת הוודאות וידיעת המבוטחים באשר למועד המוחלט ממנו יש למנות את תקופת ההתיישנות, מועד קרות התאונה ולא מועד התגבשות הנכות חייב להיות המועד הקובע.
בהבינו כי בנוקטו גישה זו עשויים מבוטחים להגיש תביעותיהם לביהמ"ש בטרם נותרה להם נכות ובטרם קמה עילה לתביעה, הציע ביהמ"ש כי מבוטחים אשר נפגעו בתאונה יפנו לחברות הביטוח ויבקשו מהם הארכת מועד לתקופת ההתיישנות.
בעוד שבפרקטיקה הנהוגה כיום, חברות ביטוח נוהגות פעמים רבות להעניק למבוטחים הארכות מועד לתקופת ההתיישנות, החברות אינן מחוייבות לעשות כן ובכל מקרה על מבוטחים להגיש תביעה לביהמ"ש לא יאוחר משלוש שנים מיום התאונה שעברו על מנת שתביעתם לא תתיישן.
לאור האמור לעיל, על מבוטח אשר נפגע בתאונה וברשותו פוליסת ביטוח הכוללת כיסוי ביטוחי למקרה של נכות מתאונה– להגיש תביעתו לביהמ"ש לא יאוחר משלוש שנים מיום התאונה.
חשוב להדגיש, כי מרוץ ההתיישנות עוצר אך רק כאשר מוגשת תביעה לבית המשפט ולא כאשר מוגשת תביעה או פנייה לחברת הביטוח!
אנו ממליצים, כי כל מבוטח שנפגע בתאונה וברשותו ביטוח הכולל כיסוי מפני "נכות מתאונה", יפנה לעורך דין העוסק בתביעות ביטוח ותביעות נכות מתאונה במועד הסמוך ככל שניתן לתאונה.
חשוב לזכור, כי גם כאשר חברת הביטוח סירבה לשלם למבוטח תגמולי ביטוח בטענה כי תביעתו התיישנה, המצב לא תמיד אבוד וישנן דרכים משפטיות להתמודד עם מצבים כגון אלה.
אי לכך, כדאי למבוטח אשר חברת ביטוח סירבה לשלם לו פיצוי בגין נכות מתאונה בטענת התיישנות, לפנות לעורך דין בתחום תביעות הביטוח לקבלת ייעוץ משפטי.
בהקשר זה נציין, כי לא פעם חברות הביטוח מטעות את המבוטחים באשר לתקופת ההתיישנות ובתי המשפט נוטים להתייחס לעניין זה בכובד ראש בבואם לבחון האם תביעת נכות מתאונה התיישנה.
יש לדעת, כי חברות הביטוח אינן מחוייבות על פי חוק ליידע את המבוטחים באשר לתקופת ההתיישנות או להעמידם על כך שהיא עומדת להגיע לסיומה, והאחריות כי התביעה לא תתיישן מוטלת על כתפיהם של המבוטחים.
לסיכום, ככל שנפגעת בתאונה, בין אם המדובר בתאונת דרכים, עבודה, תאונה בבית עסק או כל תאונה אחרת, וברשותך ביטוח המקנה לך פיצוי במקרה של נכות מתאונה, כדאי לך להיוועץ בעורך דין העוסק בתביעות ביטוח אשר ייצג אותך בהליכים המשפטיים מול חברת הביטוח.
כאמור, על הפנייה לעורך הדין להיות קרובה ככל שניתן למועד התאונה– כמובן לאחר קבלת טיפול רפואי– על מנת להגדיל את סיכויי קבלת הפיצוי מחברת הביטוח.
תגיות:
עורכי דין בבאר שבע, עורכי דין באר שבע, עורכי דין ביטוח בבאר שבע, עורכי דין ביטוח באר שבע, מימוש זכויות בבאר שבע, מימוש זכויות רפואיות בבאר שבע, עו"ד בבאר שבע