חלק ניכר מתאונות העבודה בישראל הינו כתוצאה מפגיעה של עובד ע"י מכונה מכנית, חשמלית או חלקים נעים.
במקרה בו נפגע עובד ע"י מכונה או חלק שבתנועה, מחובתו של המעביד– לפי הוראות פקודת הנזיקין- להוכיח כי הוא לא התרשל בנסיבות אשר יחייבו אותו בתשלום פיצויים לעובד שנפגע.
על מנת להיות זכאי לפיצויים מהמעביד צריך להוכיח כי:
1. ארעה תאונה בעבודה כתוצאה ממחדל או רשלנות של המעביד
2. נגרם לעובד נזק גופני ו/או נפשי
3. הנזק שנגרם לעובד הינו תוצאה של הרשלנות ו/או המחדל של המעביד
מהם החוקים שנועדו לשמור על העובדים מפני פגיעה ממכונה ו/או מחלקים נעים?
המחוקק הישראלי חוקק מס' רב יחסית של חוקים שמטרתם להגן על עובד מפני פגיעה בעבודה ממכונות ומחלקים נעים, ובין היתר את החוקים הבאים:
1. פקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש), התש"ל- 1970
2. תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ"ח- 1988
3. תקנות הבטיחות בעבודה (חשמל), תש"ן- 1990
4. תקנות הבטיחות בעבודה (ציוד מגן אישי), התשנ"ז- 1997
5. חוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי"ד- 1954
5. תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים), התשנ"ט- 1999
6. תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות), התשנ"ו- 1986
החוקים והתקנות המפורטים לעיל אחראים, בין היתר, להסדיר את ביצוע הפעולות הבטיחותיות הבאות המוטלות על מעבידים:
א. גידור של מכונות וחלקים נעים
ב. התקנת התקני בטיחות אוטומטיים
ג. התקנת התקנים לניתוק כוח מן הממסרת
ד. מיגון מכונות המיועדות להפעלה בכוח מכני
ה. מינוי מנהל עבודה כשיר לתפקיד זה
ו. מתן הוראות לניתוק מכונה ממקור מתח חשמלי לפני ביצוע פעולת תיקון ותחזוקה
ז. אספקת ציוד מגן אישי או אי תחזוקתו
ח. חובה למסירת מידע בדבר סיכונים ומתן הדרכה נכונה ומתאימה לעובדים בדבר הוראות הבטיחות והוראות העבודה
ט. סימון ושילוט של מכונות וחלקים נעים מסוכנים
י. מילוי אחר האיסור לתחילת העסקה לפני מתן הדרכת בטיחות והדרכת עבודה
מה יכול להוות רשלנות של מעביד בתאונה שנגרמה כתוצאה מפגיעה ממכונה או חלק נע?
בין היתר, ככל שהמעביד ביצע או לא ביצע את הפעולות המפורטות למטה וכתוצאה מכך ארעה תאונת עבודה שגרמה לעובד לנזק גופני ו/או נפשי, ניתן להגיש כנגד המעביד תביעה ולחייבו בתשלום פיצויים לעובד:
א. אי מיגון מכונות
ב. תכנון ו/או בניה של מכונה כך שתהיה לא בטיחותית ומסוכנת לשימוש
ג. המעביד אפשר עבודה ליד מכונה פועלת ומסוכנת
ד. המעביד הנהיג שיטת עבודה לא נכונה ולא בטיחותית עם מכונה וחלקים נעים
ה. תחזוקה ירודה של מכונה וחלקים נעים
ו. אי אספקת מפסקים ומעצורי חירום למכונה
ז. אי התקנת התקן יעיל ופשוט לניתוק של הכוח מן הממסרת לעצירת תנועתה
ח. אי עשיית שימוש באמצעי בטיחות ומיגון מתאימים למכונה ו/או לעובד
ט. אי הדרכה נכונה ומספקת לעובד של כללי הבטיחות והעבודה הנכונה
י. אי מינוי ממונה בטיחות מתאים לתפקיד
יא. התעלמות מתאונות עבודה קודמות שהתרחשו ואי נקיטת אמצעים למנוע תאונה נוספת
יב. ידיעה על מפגע בטיחותי ואי טיפול הולם בו ו/אי אי סילוקו
יג. המעביד אפשר ביצוע עבודה ע"י כוח אדם במספר נמוך מזה הנדרש לביצוע העבודה באופן בטיחותי
לעובד שנפגע בתאונת עבודה פתוחה הדרך להגיש תביעה נגד המעביד ובמקביל לפעול למימוש זכויות רפואיות ומשפטיות מול המוסד לביטוח לאומי.
חשוב לדעת, כי ניתן לתבוע גם את המעביד וגם את המוסד לביטוח לאומי אולם במסגרת תביעת הנזיקין נגד המעביד- ינוכו מהפיצויים שייפסקו לעובד תשלומים שקיבל הוא מהמוסד לביטוח לאומי.
לרוב, הפיצויים הנפסקים בתביעת הנזיקין נגד המעביד גבוהים מאלו המתקבלים מהמוסד לביטוח לאומי ולכן מומלץ להיוועץ עם עורכי דין לתאונות עבודה בבאר שבע בנוגע לכדאיות של הגשת תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי וכן כנגד המעביד.
לבירור סיכויי ושווי תביעתך ולשיחת ייעוץ עם עורכי דין לתאונות עבודה בבאר שבע, ללא התחייבות, חייג: 077-40-60-474 או מלא את פרטיך ואת נסיבות התאונה בעמוד "צור קשר".
בית הדין האזורי לעבודה, עורכי דין בבאר שבע, וועדות רפואיות, עו"ד בב"ש, נכות מעבודה, עו"ד לתאונות עבודה בבאר שבע, עורך דין לתאונות עבודה בבאר שבע, עורכי דין בבאר שבע, עורכי דין לתאונות עבודה בב"ש, עורכי דין לתאונות עבודה בבאר שבע, עורכי דין תאונת עבודה באר שבע, ערעור על וועדה רפואית, פגיעה ממכונה במפעל, פגיעה ממכונה בעבודה, פיצויים מתאונת עבודה, פציעה ממכונה במפעל, פציעה ממכונה בעבודה, קטיעת אצבע במפעל, קטיעת אצבע בעבודה, קטיעת אצבעות בעבודה, תאונת עבודה, תאונת עבודה בבאר שבע, תביעה נגד ביטוח לאומי, תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי, תביעה נגד המעביד, תביעה נגד המעסיק, תאונות עבודה בבאר שבע, עורכי דין לתאונות עבודה בבאר שבע, עו"ד לתאונות עבודה בבאר שבע, אחוזי נכות, תאונה בעבודה